קינת מעכה בת־תלמי / אלירן דיין

26.3.2025

* השיר פורסם בכתב העת אחריך נרוצה

יָדַי שֶׁעָטְפוּ בַּלַּיְלָה אֶת גּוּפוֹ הַקָּטָן,

הָיוּ כְּכַנְפֵי רֶחֶם עַל גּוֹזָל חָשׂוּף,

וְעַתָּה – נָטוּ כַּעֲנָפִים, כְּרוּתוֹת,

כְּבוֹר עָזוּב לְלֹא חוֹמָה וְחֹמֶר.

שְׂפָתַי שֶׁלָחֲשׁוּ לוֹ חֲלוֹמוֹת גְּשׁוּר,

נוֹטְפוֹת עָפָר וְדַם חֲרָבוֹת

כְּמֵיתָר כִּנּוֹר הַנִּקְרָע בְּיוֹם רָעָה,

כְּסֵפֶר קָרוּעַ הַמְּבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה.

בַּחֲצֵרוֹת דָּוִד הִלַּכְתִּי לְשָׁלוֹם,

כַּנֵּזֶר עַל רֹאשׁוֹ, כִּתְכֵלֶת בְּאַרְגָּמָן,

לֹא אֵשֶׁת מֶלֶךְ,

רק רֶחֶם לְבֵן,

רַק אֵם לַמֶּרִי.

וְעַתָּה לֹא מַעֲכָה אָנוֹכִי

כִּי אִם רוֹחַ מְתַעְתַּעַת בֵּין הַר וְעֵמֶק

הַתָּרָה אַחַר צֵל פְּנֵי בְּנָהּ

הַסְּתוּרוֹת וְהַכְּבוּיוֹת

בַּחַמָּה הַיּוֹקֶדֶת.

אַבְשָׁלוֹם בְּנִי, נֵזֶר גּוֹזָלִי הַנָּעוּר,

תָּלוּי בַּסְּבָכָה כַּשַּׁחַר בְּעֵינֵי סוּמִים,

כְּאוֹתִיּוֹת נִשְׁכָּחוֹת עַל לוּחוֹ שֶׁל חוֹל.

כְּעֵץ גֵּאֶה הַנֶּאֱחָז בַּשַּׁעַר,

אֲשֶׁר שָׁרָשָׁיו נִתְּקוּ זֶה מִכְּבָר מִן הַאֲדָמָה.

בחזרה לעמוד כתיבה >>>