אלירן דיין - אני שוב עצוב

אני שוב עצוב / אלירן דיין 2006 (מתוך הספר כמיהה) * השיר תורגם לאנגלית אֲנִי שׁוּב עָצוּב, תְּמוּנוֹת עָבָר הַמַּבְלִיחוֹת שׁוּב לְחַיַּי גּוֹרְמוֹת לִי שׁוּב, לְדַאֲבוֹנִי, לְהִתְמוֹדֵד עִם הַכְּאֵב וְהַצַּעַר, עִם הַפֶּצַע הֶעָמֹק, שֶׁגַּם אִם לְעִתִּים נִרְאֶה כִּי נִסְגַּר וְהִגְלִיד מֵעוֹלָם לֹא מַמָּשׁ פָּסַק לְדַמֵּם. כֻּלָּם מַקִּיפִים אוֹתִי בִּתְמִיכָה, בְּחֹם וּבְאַהֲבָה וַאֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בּוֹדֵד לַמְרוֹת הַהֲמֻלָּה, כִּי אִישׁ לֹא מַמָּשׁ מֵבִין אוֹ חָשׁ אֶת אוֹתוֹ כְּאֵב, אֶת אוֹתָם הַמַּרְאוֹת, אֶת אוֹתוֹ הַסֵּבֶל שֶׁמְּסָרֵב לַעֲזֹב. מַמְשִׁיכִים וּמִתְקַדְּמִים, נוֹסְעִים בַּנָּתִיב הַמָּהִיר שֶׁל הַחַיִּים, מְנַסִּים לְהַשְׁאִיר אֶת הַדְּבָרִים מֵאָחוֹר וְלֹא מַמָּשׁ מַצְלִיחִים, הַדְּבָרִים מְסָרְבִים לִגְוֹעַ, בָּאִים וְעוֹלִים בְּכָל צֹמֶת אוֹ רַמְזוֹר אוֹ תַּמְרוּר "עֲצֹר" שֶׁל הַחַיִּים. אֲנִי שׁוּב עָצוּב, הַזִּכָּרוֹן עוֹלֶה וְחוֹזֵר. אֲנִי שׁוּב עָצוּב, כִּי בַּמַּעְגָּל הַזֶּה אֲנִי הוּא הָאִישׁ שֶׁנִּשְׁאָר עָזוּב, מְפֻחָד, כָּאוּב, פָּגוּעַ, וְאִישׁ לֹא מַמָּשׁ מֵבִין וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רַק אֲנִי כָּךְ, כֻּלָּם יֹאמְרוּ צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם בַּנָּתִיב וּלְנַסּוֹת. אֲבָל לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר וְצָרִיךְ לָנוּעַ לֹא תָּמִיד רָאוּי לִשְׁכֹּחַ אֲנִי רוֹצֶה לַעֲצֹר לִכְעֹס, לְהוֹכִיחַ, לִבְכּוֹת, לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם לְהָגֵן עַל עַצְמִי מֵאוֹתָם עִנּוּיִים. אֲנִי שׁוּב עָצוּב אֲנִי שׁוֹאֵף לִמְעַט שֶׁקֶט אַהֲבָה, חֲבֵרוּת, נְתִינָה אֲנִי שׁוּב עָצוּב הָיִיתִי רוֹצֶה דַּף חָדָשׁ וְהַתְחָלָה שְׁנִיָּה בְּבַקָּשָׁה. אֲנִי שׁוּב עָצוּב וְכַנִּרְאֶה אֶשָּׁאֵר תָּמִיד... גַּם אִם לִפְעָמִים אַסְתִּיר וְאֶעֱטֶה עַל עַצְמִי פַּרְצוּף שָׂמֵחַ וּמְחֻיָּךְ. בחזרה לעמוד כתיבה >>>