| טל: 054-2818120
|
|
| עמוד הבית > כתיבה > שירה > ילד רחוב |
|
ילד רחוב / אלירן דיין 3.9.2009 (מתוך הספר כמיהה)
יֶלֶד רְחוֹב הוּא הָיָה, הוּא לֹא רָצָה בְּכָךְ, אֲבָל הִתְגַּלְגֵּל לַמַּצָּב הַזֶּה עַל כָּרְחוֹ. סְבִיבוֹ הָיוּ הַרְבֵּה יְלָדִים שְׂמֵחִים, מְאֻשָּׁרִים, צוֹחֲקִים, מְשַׂחֲקִים אֲבָל הוּא הָיָה לְבַדּוֹ מְנֻתָּק, עָצוּב וְכוֹאֵב.
יֶלֶד חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ. פִּקַּח יוֹתֵר מְאַחֲרִים, בַּעַל דִּמְיוֹן עָשִׁיר שֶׁתָּמִיד "מֵעִיף" אוֹתוֹ עַד לָעֲנָנִים, וְלַמְרוֹת כָּל זֹאת, הָיָה סָגוּר וְעָצוּב, אָבוּד וְאָנוּס.
כַּאֲשֶׁר סְבִיבוֹ הָיוּ הַיְלָדִים רָצִים וּמְצַחְקְקִים הָיָה הוֹלֵךְ לַפִּנָּה וּמִתְבּוֹדֵד לְשָׁעָה אֲרֻכָּה. אִישׁ לֹא יָדַע, אִישׁ לֹא שָׁמַע, לֹא רָצָה לִשְׁאֹל אוֹ לָדַעַת מָה בָּאֱמֶת קָרָה.
כְּשֶׁגָּדַל מְעַט יָדַע הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ מַשְׁבֵּר בְּעִקְבוֹתָיו הֵחֵל לְהִשָּׁבֵר. מְאֹד קָשֶׁה לִהְיוֹת לְבַד לְלֹא מִשְׁפָּחָה, לְלֹא הֲגָנָה וּבָעֶצֶם לְלֹא אַף אֶחָד.
מְיֹאָשׁ וְעָצוּב הוּא צָעַק וְכָעַס! וְכָךְ לְפֶתַע הֶחְלִיט מִיָּד: הִגִּיעַ הָרֶגַע לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁבְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה לְעוֹלָמִים אוֹתוֹ יְזַכֶּה.
תָּכְנִיתוֹ הַמְדֻקְדֶּקֶת לֹא צָלְחָה, כְּשֶׁהַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים אוֹתוֹ לֹא מַמָּשׁ רָצָה, עַל חַיָּיו שֶׁל יֶלֶד הָרְחוֹב חָס הָאֱלֹהִים וְהֶחְזִיר אוֹתוֹ לָאָרֶץ לְהִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה.
נִבְהַל מִמַּעֲשָׂיו, הֵבִין שֶׁכִּמְעַט אִבֵּד אֶת חַיָּיו. מֵאָז יָדַע שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מַה יַּעֲבֹר, יְתַגְבֵּר עַל כָּל מַהֲמוֹרָה וּמִכְשׁוֹל וְיִהְיֶה הֲכִי־הֲכִי גִּבּוֹר.
הַיֶּלֶד הַזֶּה עַד לָאַחֲרוֹנָה שָׁכַב לוֹ בַּלַּיְלָה עַל סַפְסָל בַּגִּנָּה, זֶה הָיָה בֵּיתוֹ הַשֵּׁנִי בַּקֹּר, בַּחֹם, בְּעֶצֶם... בְּכָל יוֹם.
סַפְסַל הַגַּן סִפֵּק לוֹ מְקוֹם מְנוּחָה. מָקוֹם לָשִׂים בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ וְלָנוּחַ לְדַקָּה אַחַת קְטַנָּה. סַפְסָל שֶׁהָיָה לוֹ כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה.
יֶלֶד רְחוֹב הָיָה. יֶלֶד רְחוֹב עַל כָּרְחוֹ... הַיּוֹם הוּא יֶלֶד בְּנִשְׁמָתוֹ וּכְבָר אֵינוֹ יֶלֶד רְחוֹב, הַשָּׁנִים עָבְרוּ וְהוּא גָּדַל וְהַיּוֹם הוּא עוֹד אִישׁ אֶחָד אִישׁ מְבֻגָּר שֶׁגָּר בָּרְחוֹב, עַל סַפְסָל בַּגַּן לְיַד תֵּאַטְרוֹן יָשָׁן.
|
||