| טל: 054-2818120
|
|
| עמוד הבית > כתיבה > שירה > האחת והאחרת |
|
בדרך להרצפלד / אלירן דיין 30.4.2015 (מתוך הספר תשעה ירחי מיתה) * השיר תורגם לאנגלית
וּבַיּוֹם הַהוּא הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת עֵת הִבִּיטָה הָאַחַת בְּעֵינֶיהָ הַמֵּימִיּוֹת שֶׁל הָאַחֶרֶת.
הָאַחַת אֵינָהּ יוֹדַעַת בּוּשָׁה, בּוֹטָה, תּוֹבַעַת אֶת שֶׁלָּהּ בַּתּוֹקְפָנוּת וְכָעֵת הַבָּעָתָהּ מְטֻשְׁטֶשֶׁת, דְּלוּחָה, נְבוֹכָה פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ בְּלָשׁוֹן בְּלוּלָה וּמְגֻמְגֶּמֶת מִשְׁפָּטִים קְצוּצִים וּטְרוּפִים קְצָרִים וְכוֹאֲבִים.
הָאַחֶרֶת יְקוּדַת עַיִן, חַדָּה כַּתַּעַר, מַקְשִׁיבָה וּמְהַנְהֶנֶת וּמַבָּטָהּ יָשִׁיר וְעַל פָּנֶיהָ חִיּוּךְ קָפוּא נֶעְדָּר כָּל הַכָּרַת עֶצֶב אוֹ שִׂמְחָה. וְשֶׁקֶט, שֶׁקֶט שֶׁל הַכָּרָה עִם הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה.
הָאַחַת מְלַטֶּפֶת אֶת יְדֵי הָאַחֶרֶת וְהִיא מַרְחִיבָה אֶת חִיּוּכָהּ הַקָּפוּא, הַשָּׁלֵו וְהָרָגוּעַ, הַמַּפְנִים אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה וּבַאֲצִילוּת נֶפֶשׁ קוֹרַעַת לֵב מוֹדָה לָאַחַת, וְאוֹמֶרֶת: "הָיִיתִי שְׂמֵחָה לִחְיוֹת עוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת אֲבָל... טוֹב, זֶה הַמַּצָּב וְעִמּוֹ נִתְמוֹדֵד אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי אֶת הַגְּזֵרָה."
הָאַחַת הֲמוּמָה מִתְּגוּבָתָהּ הָרְגוּעָה שֶׁל הָאַחֶרֶת לַמְרוֹת שֶׁבִּשְּׂרָה לָה עַל מוֹתָהּ הַקָּרֵב וּבָא. הִיא יוֹצֵאת מִן הַחֶדֶר, מְכֻנֶּסֶת וּשְׁקֵטָה וְהָאַחֶרֶת יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסְּאָהּ לְצַַד מִטַּת חָלְיָהּ, וּבְנָהּ יוֹשֵׁב לְצַד הַחַלּוֹן, מַבִּיט וְהִיא אֲפוּפָה בְּזֹהַר הִלָּתָהּ וְחִיּוּכָהּ קָפוּא מֵאוֹתָהּ בְּשׂוֹרָה.
שְׁתַּיִם נִפְגָּשׁוֹת, יוֹשְׁבוֹת זוֹ מוּל זוֹ, הַחוֹלָה וְהָרוֹפְאָה. הַזְּמַן עוֹשֶׂה צְעָדָיו אֶל קִצָּהּ, שְׁתַּיִם נִפְגָּשׁוֹת בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.
|
||